קלה

Hebrew

Etymology 1

Pronunciation

• (Modern Israeli Hebrew) IPA^(key): /kaˈla/
• (Tiberian Hebrew) IPA^(key): [q̟ɑlˈlɔː]

Adjective

קַלָּה • (kalá)

1. Feminine singular indefinite form of קל (kal).

Etymology 2

Verb

קָלָה • (qalá) third-singular masculine past (pa'al construction, passive counterpart נִקְלָה)

1. to toast

Conjugation

Conjugation of קָלָה (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לִקְלוֹת action noun: קְלִיָּה passive participle: קָלוּי
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	קָלִיתִי		קָלִינוּ
	second	קָלִיתָ	קָלִית	קְלִיתֶם1	קְלִיתֶן1
	third	קָלָה	קָלְתָה	קָלוּ
present		קוֹלֶה	קוֹלָה	קוֹלִים	קוֹלוֹת
future	first	אֶקְלֶה		נִקְלֶה
	second	תִּקְלֶה	תִּקְלִי	תִּקְלוּ	תִּקְלֶינָה2
	third	יִקְלֶה	תִּקְלֶה	יִקְלוּ	תִּקְלֶינָה2
imperative		קְלֵה	קְלִי	קְלוּ	קְלֶינָה2
notes		Pronounced קָלִיתֶם and קָלִיתֶן in informal Modern Hebrew. Rare in Modern Hebrew.